מאת: איריס ברנט
- דוגמא אישית: ילדיך מסתכלים עליך כדי ללמוד איך להתנהג. אתם המודל לחיקוי, אז השתמשו בהתנהגותכם כדי להנחות אותם. מה שאתם עושים בדרך כלל יותר חשוב ממה שאתם אומרים להם. אם אינכם רוצים שהם ידברו בצעקות, דברו אתם בקול מתון. אם אתם רוצים שיגידו תודה, אימרו אתם תודה.
- שיתוף ילדיכם בהרגשתכם : תאמרו להם בכנות איך ההתנהגות שלו משפיעה עליכם. כך תאפשרו לו לחוש אמפתיה אליכם. מגיל 3 ילדים מסוגלים להראות אמפתיה. אתם יכולים לאמר להם: "אני לא מצליחה להקשיב ולסיים את שיחת הטלפון כי אתה כל הזמן קורא לי ברקע" . כאשר אתם מתחילים משפט במילה "אני" אתם מאפשרים לילד לראות את הדברים מהזווית שלכם.
- תתפסו אותם ב"התנהגות טובה". פשוט, כאשר ילדך מתנהג בצורה הנכונה בעינייך, אתם יכולים לתת לו פידבק חיובי. למשל "כל הכבוד! אתה מצייר כל כך יפה, אני ממש אוהבת איך שאתה שומר את כל הצבעים על השולחן וסוגר את הטושים". זה הרבה יותר יעיל מאשר לחכות שהטושים יגיעו לקירות ואז תצטרכו לצעוק: תפסיק את זה מיד. תנסו לאמר שש מחמאות תיאוריות כאלה על כל משפט ביקורתי שאתם אומרים. היחס הזה של 6:1 יעזור לכם לשמור על איזון טוב ביחסים. תזכרו שאם ילדיכם צריך לבחור בין שום יחס ליחס שלילי, הוא יחפש יחס שלילי.
- תרדו לגובה של ילדיכם. להתכופף לגובה של ילדיכם זה דרך מעולה לבסס תקשורת איתו באופן חיובי. להתכופף אליו יכול לעזור לכם להתכוונן למה שהם מרגישים או חושבים. זה גם עוזר להם להתפקס על מה שאתם מבקשים או רוצים לאמר להם. אם אתם קרובים לילדיכם אז אין צורך לדרוש מהם להרים עיניים אליכם.
- "אני שומע אותך". הקשבה אקטיבית זו גם דרך יעילה מאד לעזור לילדיך להתמודד עם רגשותיו. ילדים נוטים להרגיש תסכול מהר מאד, במיוחד אם הם לא יכולים לבטא את עצמם באופן מילולי. כאשר אתם אומרים להם מה שאתם מבינים שהם מרגישים, זה עוזר לפרוק חלק מהמתח. זה גם נותן להם להרגיש מנוחמים ושמכבדים אותם. כך זה יכול לפרוק חלק ניכר מהתקפי הזעם.
- עימדו בהבטחותיכם. היצמדו לסיכומים שלכם איתו. כאשר אתם עומדים בהבטחותיכם, הטובות והרעות, הילד לומד לבטוח ולכבד אתכם. אז אם הבטחתם לצאת לטייל אחרי שהילד יאסוף את צעצועיו, התכוננו לעשות זאת. קיום הבטחות עוזר לילדיכם להרגיש בטוח, מאחר וזה יוצר סביבה צפויה ועקבית.
- תפחיתו פיתויים שיכולים לסבך אותם. ערימת הדיסקים יכולה להיות מאד מפתה לשחק איתה , אז אל תשאירו אותה גלויה לפני ילדיכם שעדיין לא מספיק מאומן בהתאפקויות.
- תבחרו את המלחמות שלכם. לפני שאתם מתערבים , במיוחד כשמדובר בנזיפה, תחשבו אם שווה להתעכב על זה. פחות קונפליקטים יוצרים אווירה יותר טובה. חוקים זה חשוב אבל תשתמשו בהם במידה סבירה.
- תגידו "לא" ותתמידו! ילדים לא אוהבים לקבל "לא" , אבל אם הם שומעים לא ואחר כך מייבבים ואז נענים , הם לומדים להמשיך בשיטה זוף וביתר שאת! כך שתאמרו "לא" רק אם אתם מתכוונים ויכולים לעמוד בכך.
- תנו להם הוראות פשוטות וחיוביות. כאשר אתם נותנים להם הוראות קצרות ופשוטות, הילד יכול להבין מה אתם רוצים ממנו. למשל, “בבקשה תחזיק בידי כאשר אנו חוצים את הכביש". או" בבקשה תכבה את האור בחדר " יהייה יותר יעיל מאשר "למה לא כיבית את האור כשיצאת".
- אחריות וקבלת תוצאות למעשים. ככל שילדך גדל, כך ניתן לתת לו יותר אחריות על התנהגותו. אפשר גם לתת לו לחוש את התוצאות הטבעיות של התנהגויותיו. כך אתם לא צריכים להיות "האיש הרע" תמיד. כך למשל, אם הילד שכח לשים את קופסאת האוכל בתיק, הוא יהייה רעב בבית הספר. לפעמים מרוב רצון לתת להם, מונעים מהם להרגיש את התוצאות למעשיהם שלהם.
- תאמרו פעם אחת ותמשיכו הלאה. זה מדהים עד כמה ילדך מקשיב, למרות שאין לו את הבגרות הרגשית להגיב בהתאם. כאשר אתם מנדנדים וכועסים, וזה ממש כבר לא עובד לכם. ילדיכם כבר סגר את התריס ורואה אתכם מתעצבנים עוד יותר. אם אתם רוצים לתת לו הזדמנות אחרונה לשתף פעולה, תזכירו לו את התוצאות של חוסר שיתוף פעולה ואז תתחילו לספור עד שלוש.
- תנו לילדיכם להרגיש חשוב. ילדים מאד אוהבים להרגיש שהם עוזרים למשפחה. תתחילו מדברים פשוטים שהם יכולים לעזור . מטלות פשוטות ובטוחות יתנו להם להרגיש אחראיים ויעזרו להם לבנות ערך עצמי גבוה. וכך גם לעזור לכם.
- התכוננו מראש למצבים מאתגרים. תנו להם חמש דקות לפני שאתם מחליפים בין שינויים. אם אתם צריכים להתכונן לקראת תוכנית שדורשת מכם תכנון מראש , עשו זאת והתכוננו לצרכיו של הילד מראש. זה יקל עליכם בהרבה.אם אתם יודעים מראש שתזדקקו לשיתוף פעולה מצידו, הכינו אותו לכך מראש.
- השתמשו בהומור ולא בציניות. הרבה פעמים מנסים להתחמק ממצבי מתח על ידי התבדחות. ילדים מאד רגישים להומור שבא על חשבונם , במיוחד מצד ההורה. עם זאת, הומור שמצחיק את שניכם הוא הומור מעולה.
