האהבה בין בני הזוג היא מקור לסיפוק צרכים אישייים ובסיסיים.
כפסיכולוגית המטפלת זה שנים בבעיות של נישואין ומשפחה, האזנתי לסיפורים של מאות אנשים, השבויים בתדמית שיש להם לגבי אהבה. מה הם חושבים שאהבה חייבת להיות, ושלעולם אינה הופכת לחלק מהמציאות של חייהם. איך "לחפש" אותה? ו"כשמוצאים" מה עושים? איך אפשר לשמר אהבה בוערת וחיה? מהי אהבה רומנטית? איך ולמה היא מתקלקלת? – השאלות חוזרות ונשאלות. רבים חוו את החוויה של אהבה רומנטית, המצליחה להרים אותנו לשיאים של אקסטזה ואושר. אבל, כאשר היא נכשלת, היא מורידה אותנו לשאול תחתיות. מהו הדבר בעל הכוח הכביר בחיינו?
הנה כמה תגובות אופייניות של אנשים שונים: "אהבה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך", "אהבה זה כשיש לך חבר בנפש, שאפשר לסמוך עליו כאשר אתה בצרה ולספר לו את כל רגשותיך", "אהבה זה כאב ראש אחד אדיר", "אהבה זו התרגשות גדולה, תשוקה ומין", "אהבה זה דבר מפחיד ומרתיע", "שטויות, אין דבר כזה", "אהבה נותנת לך להרגיש שאתה בחיים".
אין צורך לגנוז את חלום האהבה, אבל צריך יותר מאהבה, כדי לשמר אותה לאורך זמן. דרושה הבנה של מהי האהבה ומה היא תובעת מאיתנו. דרושים גם אומץ, החלטיות, גמישות, סבלנות וסובלנות. אנשי המקצוע שעימם אני נמנית – העוסקים, לעתים קרובות, בטיפוח האהבה אצל בני זוג בנסיון לשלהב אותה מחדש, לאפשר לה לפרוח ולשמר אותה – יודעים שמשימה זו דורשת מכולנו רמה גבוהה של מודעות עצמית ושל היכרות ומודעות של הזולת. מטבעה, אהבה היא דינמית: היא יכולה לגדול ולהתעצם והיא יכולה לדעוך ולמות.
"אני איני מבין", אמר לי מישהו המחפש את "האהבה האמיתית". "יום אחד אני מאוהב עד כלות נשמתי, ולמחרת נדמה לי שהכל עבר. תמיד חשבתי שאתאהב בטיפוס מסוים ופתאום אני מוצא את עצמי מאוהב בטיפוס אחר לגמרי". אנשים רבים אינם מבינים בדיוק את התשוקה או את האהבה שהם חשים כלפי מישהו אחר. מדוע היא מתחילה ומדוע היא לפעמים גווועת. יש כאלה הרואים את "הרומנטי" כעניין בלתי רציונלי, ויש שבשבילם "רומנטי" זה אידיאל שאם אין משיגים אותו, מחמיצים את סוד החיים.
בחנתי ביסודיות את הזוגות שהכרתי במשך השנים – שעליהם אפשר לומר שהם "אוהבים ומאוהבים" לאורך זמן – וסקרתי את העדויות המחקריות-מדעיות המופיעות בספרות המקצועית, הרי לפניכם, על קצה המזלג כתמיד, מעט מן המסקנות:
באהבה רומנטית יש שלושה מרכיבים בסיסיים הכרחיים:
יואב ואסתר הם זוג שנשאר מאוהב ואוהב במשך שנים ארוכות. ב-21 שנות נישואיהם עברו מכשולים רבים, אך הצליחו לשמור את שלהבת האהבה בוערת, כשגווניה משתנים ומעמיקים. הם באו לייעוץ בקשר לבתם בת ה- 20 המתלבטת היום עם בעיות אהבה. הם יודעים איך הם הצליחו, ואיך היו רוצים לפעול נכון כדי שגם בתם תצליח. אמרתי להם: "הסיכוי הוא סביר שהיא כבר למדה מכם במשך השנים, אבל בואו נתבונן בדברים שאתם עשיתם כדי להצליח. איך אתם שמרתם על אהבתכם כל השנים?" הדברים ששמעתי מאפיינים זוגות המצליחים באהבה. יואב ואסתר מביעים את אהבתם זה לזו באופן מילולי. הם אומרים "אני אוהב/ת אותך", "את חשובה לי" או משהו דומה, המביע את רגשי החיבה והאהבה באופן פתוח וברור. הם אינם שומרים את הרגש הזה בפנים. הם מבטאים את אהבתם גם באופן פיסי: מחזיקים ידיים, מתחבקים ומתנשקים סתם כך כשמתחשק ודואגים אחד לשני בדברים הקטנים. לדוגמה, אסתר אומרת: "יואב תמיד מכין לי כוס תה אחרי-הצהריים ולעולם לא יתן לי לשטוף את הכלים אם הוא רואה שאני עייפה…. וגם אני עושה אותו דבר בשבילו. הילדים שלנו אומרים שאנחנו תמיד כמו זוג צעיר". אסתר ויואב דואגים לבטא את ההערכה שיש להם זה כלפי זה, הם מחלקים את הרגשות והמחשבות שלהם זה עם זו. "אנחנו באמת חברים בלב ובנפש", אומר יואב, אנחנו מדברים ומקשיבים יותר זה לזו מאשר לכל אדם אחר, כי אנחנו בוטחים ונותנים אמון. אני תמיד יכול לסמוך על זה שאסתר תעודד אותי ותתמוך בי בזמנים הקשים של החיים וגם בהצלחות, ואני חושב שהיא מרגישה ויודעת שאני אעשה אותו דבר. כאשר מתעוררת בעיה, אנחנו מדברים עליה ומשתדלים לפתור אותה".
"אני יודעת", אומרת אסתר, "שהוא אינו מושלם, שיש לו חסרונות. אבל אני לא דורשת שיהיה מושלם. האמת היא שאנחנו מוכנים לקבל זה מזו מה שלא היינו מוכנים לקבל ממישהו אחר. אני מעירה לו על דברים והוא לי, ואנחנו משתדלים לתקן את מה שמפריע. אנחנו אוהבים לגרום הרגשה טובה זה לזו. למשל, אנחנו אוהבים לתת מתנות קטנות, סתם כך ביום של חול, לאו דווקא ביום הולדת".
יואב ואסתר אוהבים ורוצים להיות הרבה ביחד, הם חווים את יחסיהם כיותר חשובים, מעניינים ומספקים, מכל היחסים החברתיים האחרים. "תמיד מצאנו לנו זמן להיות ביחד, גם כשהילדים היו קטנים. הבילוי שלנו ביחד היה קודש והילדים ידעו וכיבדו את זה". שאלתי לגבי יחסי מין. "המין תמיד היה חלק חשוב מהיחסים שלנו, הדרך שלנו להביע קרבה ואהבה. המין השתנה במשך השנים, פחת בכמות, אבל גדל באיכות. אנחנו מבינים זה את זו. למדנו להכיר ולדעת מה כל אחד אוהב ואיך לעשות טוב. היא תמיד אומרת לי שהיא אוהבת אותי גם בגוף וגם בנפש. וזה גורם לי הרגשה טובה", אומר יואב. "אני מרגישה חופשייה ליזום בדיוק כמו בעלי", אומרת אסתר, "אני לא מחכה שהאהבה תבוא אלי, אני עושה משהו. כדי שהיא תהיה, אני באה אליה".
התמונה נראית אולי אידיאלית, אבל מסתבר שהיא קיימת. באחת השיחות עם זוג שבא לייעוץ בגלל בעיות בנישואין, פנה אלי הבעל, עורך-דין עסוק ואמר: "אני אוהב את אשתי, אבל מאיפה היא רוצה שאמצע זמן בשבילה? מאיפה אקח את הזמן? יש לי כל כך הרבה עבודה. צריך לפרנס, לא?!", עניתי לו: "איך אתה מצליח למצוא זמן לעבודה?", הוא אמר: "אני חייב". השבתי לו: "נכון, זה חשוב לך! וכאשר אתה תחליט שהאהבה שלך היא באמת חשובה כמו העבודה, וכשההצלחה ביחסים עם האישה הזו תהפוך להיות חשובה והכרחית לך כמו ההצלחה בקריירה, אתה לא תשאל איך למצוא זמן, אתה תדע איך למצוא את הזמן."
רוב הזוגות, כאשר הם מתחתנים, מרגישים וחושבים שזה יהיה לכל החיים. אבל כדי להתייחס לאהבה ברצינות, צריך להיות מעשיים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו ולענות בכנות:
מה אני עושה עכשיו כדי שבן/בת-הזוג שלי תרגיש/ירגיש נאהב/ת ומוערך/כת?
מה אני נותנת לו מעצמי ומחלקת איתו?
מה אני רוצה שהוא יחלוק איתי?
מה אני עושה השבוע/היום/ברגע זה כדי להביע אהבה וכדי לשמור עליה?
מה עשיתי השבוע/היום/ ברגע זה כדי להביע אהבה וכדי לשמור עליה?
מה עשיתי השבוע/היום/ברגע זה שמקלקל את האהבה?
לומר "אני אוהבת אותך" בגיל 20, זה די רגיל. לומר "אני אוהבת אותך" בגיל 70 ולהרגיש כך, זה להשיג ולכבוש משהו חיוני, ראשון במעלה, במשמעות החיים.
