פייסבוק – הפנים של הילדים שלכם/ ד"ר דניאל גוטליב, ד"ר נגה נבארו, ניר יואליס

מאת: ד"ר דניאל גוטליב, ד"ר נגה נבארו, ניר יואלס.

 

כמו כל דבר הקשור לקדמה הטכנולוגית של ימינו, גם לפייסבוק יש את יתרונותיו ואת חסרונותיו. ישנם הרבה מאד דברים טובים בפייסבוק. הוא מאפשר שמירה על קשר עם חברים, הוא מאפשר לאנשים להתחלק בחוויות, להחליף תמונות עם חבריהם ולעיתים הוא אף יכול לפתוח צוהר להורים לחיים של הילדים שלהם.

יחד עם זאת, לשימוש בפייסבוק סכנות משלו.

להלן אפרט חלק מהסכנות ולאחר מכן אציע מספר פתרונות בהם הורים אחראים יכולים לנקוט:

  1. התמכרות: כמו כל עיסוק אחר שקשור למחשב, השימוש בפייסבוק עלול להיות ממכר. ילדים יכולים לעשות שעות רבות מול הפייסבוק על חשבון דברים אחרים כגון שיעורי בית, אינטראקציה עם הורים, משחקים עם ילדים אחרים ופעילות ספורטיבית. בקלות רבה ניתן להישאב פנימה לתוך העולם של המחשב הן בשל הקצב המהיר של הדברים באינטרנט והן בשל המגוון הרחב של מה שיש לאינטרנט להציע. "עוד שתי דקות" הופכות, בלי להניד עפעף, לעוד שעה. כל דבר, כולל פסייבוק, טוב במינון מסוים אולם מעבר למינון הזה הוא הופך להיות משהו מזיק.
  2. חברים: המעמד שלך בפייסבוק נמדד, בין היתר, במספר החברים שאתה צובר לעצמך. יצירת או רכישת חברויות באמצעות הפייסבוק הינה קלה יחסית והמשתמש החדש בפייסבוק יכול להגיע תוך זמן קצר למצב בו הוא רושם לזכותו מאות חברים. אלא מה? אצל אנשים רבים – ילדים ומבוגרים – חלק מהחברים שלהם, לא רק שאינם חברים, אלא שהם אף לא מכירים אותם. אפשר, אולי, להבין חברויות בין ילד אלמוני בכיתה ה' במגדל העמק לבין זמר כמו אייל גולן, אולם בעייתיות הרבה יותר חברויות עם אנשים אלמוניים אחרים איתם אין לילד כל הכרות של ממש. ילדים ולעיתים גם מתבגרים, אינם מסוגלים לזהות מתי "חבר" הוא באמת מתחזה, הרי שהפייסבוק בנוי באופן שבו אדם יכול לפתוח חשבון ב-GMAIL או בHOTMAIL- עם פרטים בדויים ולבנות לעצמו זהות בדויה כולל תמונה אשר אינה שלו באמת. אמנם מחמיא מאד עבור ילד לחשוב שיש לו הרבה חברים, אולם, בסופו של דבר, מסוכן אם חלק מהחברים האלו הינם באמת מתחזים.
  3. תמימות של ילדים: ילדים – ולא רק ילדים – יכולים להיות תמימים. אם יש משהו שאנו רוצים להאמין בו אנחנו נאמין בו גם אם הוא קצת מנותק מהמציאות. בשל כך, ילדים – כולל מתבגרים – עלולים להיגרר אחרי כל מיני אמירות של חברים בדויים כולל גם בקשות להגיד דברים או לעשות דברים אשר, בסופו של דבר, יש בהם בכדי לפגוע בילדים.
  4. אצלי זה לא יקרה: כל הורה רוצה לחשוב שהילד שלו מספיק חכם וזהיר על מנת לא לצור חברויות לא בריאות. יחד עם זאת, גם ילדים זהירים יכולים לפול בפח ועלולים להיות קורבן של סוטה או מופרע.
  5. לא נשכח חברויות אמיתיות: הפייסבוק לא יכול לבוא במקום חברות אמיתית בין חברים. קיים משהו בחברות וירטואלית אשר אינו מצריך התמודדות אמיתית עם אחרים ואשר אינו מאפשר לילדים לתרגל מיומנויות כמו שיתוף, התמודדות עם תסכול, משחק בתורות, הפסד משחק או הבעת רגשות של ממש. עולם האינטרנט אמנם מאפשר לנו להיות בקשר עם אנשים רחוקים בצורה אשר מעולם לא יכולנו להיות, אולם אין הוא יכול לבוא במקום המגע האישי בין שני אנשים. ישנם ילדים מסוימים אשר מתקשים ביצירת קשר אישי ואשר עבורם המגע המתווך של האינטרנט הופך לקל יותר את החברות. יחד עם זאת, בסופו של דבר יהיה עליהם ללמוד איך להגיע לאינטראקציות נורמטיביות עם אנשים אחרים הרי שיש להניח כי את החתונה שלהם הם לא יעשו דרך האינטרנט ואת הקשר שלהם עם בני הזוג בעתיד הם לא ינהלו בפייסבוק.
  6. מסרים פוגעים: קיים משהו באנונימיות היחסית של האינטרנט – כמו במילה הכתובה בכלל – אשר מאפשר לנו להגיד דברים אשר לא תמיד ראויים ומחושבים מספיק. בשל כך, קל מאד לילדים לכתוב דברים על ה"קירות" שלהם או על אלו של אחרים בדיוק כפי שהיו כותבים אותם על הקיר של בניין נטוש. לעיתים תאוות הפרסום האישי עלול לגרום לילדים להיסחף ולכתוב דברים על ילדים אחרים, גם אם דברים אלו הם פוגעניים. בגלל הפופולאריות של הפייסבוק. ברגע שדברים נכתבים, כבר לא ניתן לקחת אותם חזרה בגדר "את הנעשה אין להשיב."
  7. צריך גם לשתף את ההורים: בשל הקלות שבה ילדים יכולים לשתף אחרים דרך הפייסבוק במתרחש בנבכי ליבם, קיימת סכנה כי הם יימנעו מלשתף את ההורים שלהם בנושאים חשובים. בסופו של דברים, גם בעידן הדיגיטאלי, ההורים הם אלו אשר צריכים לדעת מה חושבים ומה מרגישים ילדיהם. ילד המשתף חבר בפייסבוק על תחושות של דיכאון או אפילו מחשבה על התאבדות עלול לחשוב כי בכך הוא עשה פניה מספקת לעזרה אלא שספק אם ילד אחר בן 14 יכול לספק לו את התמיכה ואת ההנחייה שהוא עשוי לקבל מההורים שלו.

 

אז מה הורים יכולים לעשות? ישנם מספר דברים פשוטים אותם ניתן לעשות על מנת להבטיח כי השימוש של ילדים בפייסבוק, גם אם לא יועיל להם לפחות לא יזיק:

  1. חשוב להסביר לילדים את הסכנות הקשורות לפייסבוק. אמנם לא צריך להכניס ילדים לפחדים מיותרים אולם, יש בהחלט להאיר את תשומת ליבם לסוג הדברים מהם יש להיזהר.
  2. יש לנסות ולחנך את הילדים לשימוש זהיר ואחראי בפייסבוק. הדבר הכי קל לעשות הוא למנוע מהם שימוש לגמרי אלא שיתכן ובסופו של דבר הם בכל זאת יגיעו לפייסבוק וזאת בגדר "מים גנובים ימתקו."
  3. כמו כל דבר אחר, יש ללמד את הילדים איך להשתמש בפייסבוק בצורה אחראית. יש ללמד אותם איך להפעיל ביקורת עצמית הן לגבי התכנים שהם מעלים והן לגבי ההתקשרויות שהם יוצרים. כמו כן, יש ללמד אותם איך להפעיל ביקורת לגבי כמות הזמן שהם מבלים בפייסבוק ולמצוא איזון נכון בין העיסוק הזה לעיסוקים אחרים. חשוב לזכור כי ילדים לא יכולים ללמוד אחריות אם לא נותנים להם הזדמנות לקחת אחריות.
  4. הורה אשר משלם עבור המחשב שבו משתמש הילד ואשר מממן את החיבור לאינטרנט אינו צריך להתבייש מלקבוע כללים עבור הילדים. גם אם ילד מתנגד לכללים או אפילו אומר להורים שהוא שונא אותם וכי הם היחידים בכיתה עם מגבלות על השימוש באינטרנט, על ההורים לעמוד איתנים מול הילדים. מובן הוא שקל יותר לעמוד איתן מול ילד כאשר ההורה בטוח בדרכו, כאשר שני ההורים מדברים בקול אחד וכאשר ההורה יודע כי בסך הכל הוא הורה טוב. חשוב גם להורים לזכור כי עבור ילדים – במיוחד ילדים בגיל ההתבגרות – לעיתים דברים ברגע מסוים נראים להם הכי חשובים והכי קריטיים בעולם וכי דברים לא סובלים כל דחייה או כל שינוי. ברוב המקרים, אם ההורה יעמוד איתן בדעתו, הוא יגלה כי תוך מספר ימים תחול התמתנות ממשית בעמדות של הילדים ויהיה הרבה יותר קל לנהל איתם דו שיח ומשא ומתן.
  5. במידה ויתעוררו חילוקי דעות בין הורים לילדים בעניין השימוש בפייסבוק, הרי שיש לנצל את ההזדמנות הזאת על מנת ללמד את הילדים איך מתמודדים עם חילוקי דעות ואיך מגיעים לעמק השווה. חשוב לזכור כי קל יותר לעשות זאת כאשר שני הצדדים ניגשים לדיון מתוך כבוד הדדי ומתוך רצון לפתור בעיות בצורה עניינית ובצורה אשר מכבדת את הרצונות ואת הצרכים של שני הצדדים.

 

ובנימה אישית, כשילדינו מתחילים ללכת, אנו מאפשרים להם ללכת באופן עצמאי אך תמיד משגיחים לראות ששלומם טוב, כך גם רצוי להתמודד עם תחילת הליכתם לעבר עצמאות רגשית, ללוות ולא להחליף, להסתכל ולא לעצום עיניים ולאפשר להם תחושות מסוגלות ובטחון דרך הכוונה ונוכחות בחייהם.

שיתוף:

מאמרים נוספים

שלי שלך...ואולי גם שלנו: ילדים ונישואים שניים/ ד"ר דניאל גוטליב
נולד לכם ילד שני? 10 טיפים להתמודדות עם הבכור/ אליזבט גוזלן
התמודדות ילדים עם מוות של הורה/ ד"ר דניאל גוטליב
פייסבוק – הפנים של הילדים שלכם/ ד"ר דניאל גוטליב, ד"ר נגה נבארו, ניר יואליס
של מי הבית הזה? על השאלה מתי ילדים צריכים לעזוב את הבית/ אליזבט גוזלן
טיפים להורים: איך לעודד שיתוף פעולה עם ילדיכם הצעירים/ איריס ברנט
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
דילוג לתוכן